נושאי מחקר
נושאי מחקר
01 — נושאי מחקר
הצלת יהודי דנמרק בתרבות הזכרון בישראל
סיפור הצלתם של מעל לשבעת אלפים יהודי דנמרק באוקטובר 1943 הוא אחד המיתוסים היציבים בזיכרון השואה בישראל, ואיתו סירות הדיג שהפכו לסמל של אותה הצלה מאורגנת, שבעזרתן הוברחו היהודים לשוודיה הניטרלית. עם זאת, מאז שנות ה־40 של המאה העשרים ועד היום חלו שינויים ניכרים בתרבות זיכרון השואה בישראל, ואלו עיצבו מחדש את היחס לעם הדני, ללוחמי המחתרת שלו ולניצולים עצמם. בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב והמשתנה של הצלת יהודי דנמרק על רקע עיצובם של אתוסים לאומיים, והאופנים שבו שימש המיתוס לגישור בין העבר להווה ובין אֵימי השואה למוסריות המצילים, מציגים את התרומה של המיתוס לעיצוב הזהות הלאומית של החברה הישראלית.
להרחבה
- קרן-כרמל, אורנה (2019), "האמת האפורה: הצלת יהודי דנמרק בתרבות הזכרון בישראל", זמנים 141, עמ' 64-75
- Keren-Carmel, Orna (2017), "Another Piece in the Puzzle: Denmark, Nazi Germany and the Rescue of Danish Jewry". Holocaust Studies Vol. 24(2), pp. 172-182
- Keren-Carmel, Orna (2016) "Like Lambs to the Rescue: the Survivors and the Rescue of Danish Jewry in the Holocaust". Holocaust Studies Vol. 22(4), pp. 339-356
- Keren-Carmel, Orna (2020), "Scandinavia and Israel after the Holocaust". Nordisk Judaistik - Scandinavian Jewish Studies Vol. 31(2), pp. 41-59
02 — נושאי מחקר
יחסי ישראל-שוודיה
התפיסה הרווחת מציגה את היחסים בין שוודיה לישראל כמצוינים עד למשבר שפקד אותם בשנות ה-70 של המאה העשרים, בעקבות עליית כוחו של העולם הערבי, ומאז כמעורערים ולא יציבים. אולם בפועל, מערכת היחסים בין המדינות ידעה טלטלות ואתגרים לא פשוטים כבר מאז קום המדינה, בין היתר בעקבות ההתנקשות במתווך האו"ם השוודי הרוזן פולקה ברנדוט, ההצטרפות של ישראל למבצע סיני ב-1956, והשלכות מלחמת ששת הימים ב-1967.
03 — נושאי מחקר
שיתופי פעולה ישראל-סקנדינביה
שיתופי פעולה רבים ומגוונים התקיימו לאורך השנים בין ישראל לבין שוודיה, דנמרק ונורווגיה. ראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן גוריון, זיהה כבר בשלב מוקדם את הדמיון בין ישראל לבין מדינות סקנדינביה, וניסה במשך כעשור לצרף את ישראל לגוש הניטרלי הנורדי ובכך להפוך לחלק מהקהילה הבטחונית של ארצות הצפון. שיתוף פעולה ישראלי-שוודי ארוך טווח נוסף התקיים בתחום הסיוע הבינלאומי: 'מרכז כרמל' שבחיפה נוסד ב-1961 על ידי שלוש נשים, אינגה תורסון, גולדה מאיר ומינה בן-צבי, והעניק הכשרה מגוונת לא רק לאלפי נשים מאפריקה אלא גם לעובדי סיוע סקנדינבים טרם נסיעתם ליבשת הדרומית. אפילו בתחום החינוך, בימי ראשית המדינה, הורגשה השפעה דנית, כאשר עקרונות החינוך של הפילוסוף הדני נ. פ. ס. גרונדוויג התממשו ב'בית המדרש למורי עם' שהקים מרטין בובר ב-1949, במטרה להכשיר מורים לחינוך מבוגרים למאות אלפי העולים שהגיעו למדינה בשנים הראשונות לאחר הקמתה.
04 — נושאי מחקר
המודל הנורדי
בשנות ה-30 של המאה העשרים, בנסיון להתמודד עם המשבר הכלכלי החריף שפרץ, בחרו רוב מדינות אירופה במפלגות קיצון לשלטון - משני הקטבים של הקשת הפוליטית. לעומתן, במדינות הנורדיות (שוודיה, דנמרק, נורבגיה, פינלנד ואיסלנד – שעדיין היתה חלק מדנמרק באותה עת), התעצבה באותן שנים גישת ביניים, 'הדרך השלישית', אשר מיקמה עצמה באמצע בין הקפיטליזם לבין הקומוניזם. לימים זכתה גישה זו להפוך לחלק מן המודל הנורדי שכולל שלל מאפיינים ייחודיים מתחומים מגוונים: מדיניות רווחה מקיפה, דמוקרטיזציה של החברה, השכלת מבוגרים (Life Long Learning), חתירה לשוויון מגדרי ומעמדי, ומנגנון קבלת החלטות על סמך פשרות פוליטיות ששואף לקונצנזוס כלל-מפלגתי. למרות שלאורך השנים חשפה ההתמודדות של המודל הנורדי עם מגוון אתגרים, לאומיים וגלובליים, את חולשותיו, הרי שהוא עדיין נחשב לאחד המצליחים בעולם על-פי המדדים של מדינות ה-OECD.